שריפת גופה (קרמציה) מתבצעת בקרמטוריום (כבשן) מיוחד ובטמפרטורה גבוהה מאוד במשך כשעתיים שלאחריהם נאסף האפר לתוך מיכל שנמסר למשפחתו של המנוח.
שריפת גופה (קרמציה) אינה תחליף להלוויה, אלא אלטרנטיבה לקבורה. לפיכך, קודם לביצוע שריפת הגופה (קרמציה), ניתן לערוך טקס פרידה מכובד בסגנון של הלוויה ולאחריו תועבר הגופה לביצוע הקרמציה כאשר בסיומה יאסף האפר לתוך כד שיימסר לבני המשפחה לשימושם לפי בחירה.
ביצוע שריפת גופה (קרמציה) יוצר מגוון אפשרויות להנצחת המנוח וביניהן פיזור האפר בבסיס עץ ושורשיו, פיזור האפר באתר שהיה בעל משמעות למנוח, שילוב האפר בתכשיטים ויצירות אומנות, שמירת הכד במקום נבחר או הטמנתו בחלקה שיוחדה לשם כך.
שריפת גופות (קרמציה) קיימת משחר ההיסטוריה, ועמים רבים נהגו לעשות שימוש במנהג זה.
שריפת גופות (קרמציה) אינה זרה גם ליהדות, ובתנך יש אזכורים לא מעטים על הקשר בין המנהיגים והאופרה.
כך למשל ניתן ללמוד על שריפת גופותיהם של המלך שאול ובניו בספר שמואל א' פרק ל"א פסוק י"ב:
״וַיָּקוּמוּ כָּל־אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל־הַלַיְלָה וַיִקְחוּ אֶת־גְּוִיַּת- שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם״
או על שריפת גופתו של המלך אסא בספר דברי הימים ב׳, פרק ט״ז פסוק י״ד:
״וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה־לוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיַשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים בְּמִרְקַחַת מַעֳשֶׂה וַיִּשְׂרְפוּ־לוֹ שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה עַד־לִמְאֹד״
כאשר מנגד ניתן ללמוד כי גופתו של יהורם (מלך יהודה) לא נשרפה בניגוד לאבותיו כפי שעולה מדברי הימים ב׳, פרק כ״א פסוק י״ט:
״... וַיָּמָת בְּתַחֲלֻאִים רָעִים וְלֹא־עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָיו״
בין האישים היהודים המפורסמים שבחרו בשריפת גופתם נמצאים:
♦ אלברט איינשטיין שציווה על שריפת גופתו ועל פיזור האפר בנהר בניו ג׳רזי,
♦ זיגמונד פרויד (אבי הפסיכואנליזה),
♦ הפסנתרן ארתור רובינשטיין שגופתו נשרפה ואפרו הובא לקבורה בישראל באמצעות כד שהוטמן באדמה,
♦ הפיזיקאי רוברט אופנהיימר שגופתו נשרפה ואפרו פוזר בים.
נגישות
